התשובה הקצרה: לא מהכתובת לבדה. כתובת IP מצביעה על רשת, לא על אדם.
מה אפשר לדעת מהכתובת
- הרשת – למשל בזק בינלאומי, פרטנר, סלקום, הוט, ספק סלולרי או שירות VPN;
- המדינה – בדרך כלל נכון;
- אזור משוער – לעתים קרובות העיר או המחוז שבהם הספק מחזיק ציוד.
בישראל מספר גדול מאוד של חיבורים ממוקם בתל אביב או במחוז המרכז, כי שם נמצאים הציוד המרכזי וחוות השרתים של הספקים: בעותק שלנו של DB-IP Lite, כשלושה רבעים מכתובות ה-IPv4 שממוקמות בישראל נמצאים במחוזות תל אביב והמרכז. הרחבה באיך עובד איתור מיקום לפי IP.
מה אי אפשר לדעת
לא שם, לא מספר טלפון, לא כתובת מגורים ולא מיקום מדויק. אתר שרואה את הכתובת שלכם לא יכול לדעת מי אתם – אלא אם מסרתם לו את זה בעצמכם, למשל בהתחברות לחשבון.
מי כן יכול לקשר כתובת אליכם
ספק האינטרנט. הוא יודע לאיזה מנוי הוקצתה כתובת בכל רגע (וב-CGNAT – גם איזה פורט). בישראל הוא מוסר מידע כזה רק לפי דין, למשל בצו של בית משפט.
איך שומרים על פרטיות
- HTTPS מסתיר את התוכן ואת הדפים המדויקים שאתם רואים;
- DNS מוצפן (DoH או DoT) מסתיר את השמות שאתם מחפשים מהרשת המקומית – ראו שרתי DNS ציבוריים;
- VPN מחליף את הכתובת שאתרים רואים בכתובת של השירות, ומעביר את האמון אליו;
- בדיקת דליפת WebRTC בודקת שהדפדפן לא חושף כתובת אחרת.
ומה אנחנו רואים?
אנחנו רואים את הכתובת שלכם כדי להציג אותה – ולא שומרים אותה. הפרטים במדיניות הפרטיות.