המדריך הזה מסתכל על הרשתות בישראל דרך נתונים ציבוריים שאפשר לבדוק – המרשם של RIPE NCC, טבלת הניתוב העולמית, ה-RPKI ו-PeeringDB – ולא דרך נתחי שוק או פרסום. המספרים נכונים ל-31 באוקטובר 2026; הדף ישראל במספרים מחשב אותם מחדש בכל פעם שאנחנו בונים את מאגרי הנתונים.
תשתית וספק: שני דברים שונים
אינטרנט ביתי בישראל נמכר באופן מסורתי בשני חלקים: תשתית – הקו עד הבית, של בזק, של רשת הכבלים של הוט או, יותר ויותר, של רשת סיבים – וספק אינטרנט (ISP) שמוביל את התעבורה הלאה לאינטרנט. הכתובת הציבורית שאתר רואה שייכת בדרך כלל לספק, לא לחברת התשתית. לכן בדיקת IP יכולה להראות, למשל, בזק בינלאומי או פרטנר גם כשהקו עצמו של בזק.
כמה מרחב רשום בישראל
בעותק שלנו של קובץ ההקצאות של RIPE NCC רשומים לארגונים בישראל כ-8.05 מיליון כתובות IPv4 ב-995 בלוקים, 1,014 בלוקים בגודל /32 של IPv6 ב-162 הקצאות ו-385 מספרי AS. מתוך 385 מספרי ה-AS, 332 מכריזים על נתיבים, ו-83 מהם מכריזים גם על IPv6.
הרשתות שמכריזות על הכי הרבה כתובות
מדורגות לפי מרחב ה-IPv4 שהן מכריזות עליו בטבלת הניתוב (הכרזות חופפות נספרות כפי שהוכרזו, ולכן הסכומים מקורבים). השמות הם כפי שהם רשומים אצל הרשם; חברה אחת מפעילה לעתים קרובות כמה מספרי AS.
| רשת | AS | IPv4 מוכרז (בקירוב) |
|---|---|---|
| פרטנר תקשורת | AS12400 | 4.2 מיליון |
| מחב״א – המרכז הבין-אוניברסיטאי לחישוב | AS378 | 2.0 מיליון |
| בזק בינלאומי | AS8551 | 1.8 מיליון |
| סלקום (Cellcom Fixed Line) | AS1680 | 1.6 מיליון |
| הוט נט | AS12849 | 449,000 |
| בזק – החברה הישראלית לתקשורת | AS6810 | 281,000 |
| אקספון 018 | AS47956 | 237,000 |
מחב״א – רשת המחקר וההשכלה הלאומית שמחברת את האוניברסיטאות – מדורגת שנייה, כי האוניברסיטאות קיבלו בלוקים גדולים בימיו הראשונים של האינטרנט. 128.139.0.0/16 של האוניברסיטה העברית הוא אחד מהם.
סלולר: IPv6 קודם
פלאפון (AS16116) מכריזה על 88 קידומות IPv4 אבל על 107 קידומות IPv6 – הדפוס הטיפוסי של רשת סלולרית, שבה טלפונים רבים חולקים מעט כתובות IPv4 דרך CGNAT ומקבלים IPv6 משלהם. פרטנר וסלקום מובילות לקוחות נייחים וסלולריים במספרי ה-AS שלמעלה. בדיקת ה-IPv6 מראה אם לחיבור שלכם יש IPv6.
RPKI
מתוך 5,001 נתיבים שרשתות ישראליות מכריזות עליהם ושבדקנו, כ-81% תקפים ב-RPKI ורק 2 לא תקפים; לשאר לא פורסמה הרשאה. אפשר לבדוק כל נתיב בכלי אימות ה-RPKI.
היכן הרשתות נפגשות
התעבורה הבינלאומית של ישראל עוברת בכבלים תת-ימיים בים התיכון, ולכן תעבורה בין שתי רשתות ישראליות לא אמורה לצאת מהארץ. הרשתות מחליפות אותה ישירות בנקודות החלפת תעבורה: ב-PeeringDB רשומות IIX Israel בפתח תקווה ו-IL-IX, שתיהן של איגוד האינטרנט הישראלי, ו-ixFabric Tel-Aviv. ב-PeeringDB רשומות 21 חוות שרתים בישראל, רובן בפתח תקווה, בראש העין, בתל אביב ובטירת כרמל.
מה הנתונים האלה לא אומרים
הם לא אומרים כמה לקוחות יש לכל ספק, ולא מה המהירות או האיכות של השירות – נתוני שוק רשמיים מפרסם משרד התקשורת. הם כן אומרים בדיוק אילו רשתות קיימות, על אילו כתובות הן מכריזות והאם ההכרזות מוגנות. בדקו כל רשת בבדיקת ה-ASN.