כתובת ציבורית ייחודית בכל האינטרנט ומנותבת בו: כל אתר שאתם מבקרים בו רואה אותה. כתובת פרטית משמשת רק בתוך רשת מקומית, והנתבים באינטרנט לא מעבירים אליה תעבורה.
הטווחים הפרטיים
RFC 1918 שמר שלושה טווחים ל-IPv4:
| טווח | גודל | איפה פוגשים אותו |
|---|---|---|
10.0.0.0/8 |
16.7 מיליון כתובות | רשתות ארגוניות, נתבים מסוימים |
172.16.0.0/12 |
1 מיליון כתובות | רשתות ארגוניות, Docker |
192.168.0.0/16 |
65,536 כתובות | רוב הרשתות הביתיות |
בנוסף יש את 100.64.0.0/10, שמור לספקים לצורך CGNAT, ואת 127.0.0.0/8 ל-Loopback. כל הטווחים מופיעים בטבלת הטווחים השמורים, ובודק התקינות אומר לאיזה טווח שייכת כתובת.
NAT: הרבה מכשירים, כתובת אחת
הנתב הביתי מקבל כתובת ציבורית אחת ומתרגם ביניה לבין הכתובות הפרטיות של המכשירים (Network Address Translation). לכן הטלפון, המחשב והטלוויזיה החכמה נראים לאתרים מאותה כתובת. NAT חוסם גם חיבורים נכנסים שלא ביקשתם – תופעת לוואי שימושית, אבל לא תחליף לחומת אש.
CGNAT: NAT גם אצל הספק
כתובות IPv4 אזלו, ולכן ספקים רבים – במיוחד ברשתות הסלולריות – מוסיפים שכבת NAT נוספת ברשת שלהם. אז גם הכתובת שהנתב שלכם מקבל אינה ציבורית, ומאות או אלפי לקוחות חולקים כתובת ציבורית אחת. הרחבה במה זה CGNAT?
ב-IPv6 אין צורך ב-NAT
ב-IPv6 יש מספיק כתובות כדי שלכל מכשיר תהיה כתובת ציבורית משלו. הנתב עדיין מגן על הרשת בחומת אש, אבל בלי תרגום כתובות. לטווחים פרטיים ב-IPv6 קוראים Unique Local Addresses (fc00::/7).
איזו כתובת אתם רואים?
דף הבית מציג את הכתובת הציבורית – זו שהשרת שלנו רואה. הכתובת הפרטית של המכשיר לא מגיעה אלינו בכלל.